פעם מישהו סיפר לי..

"אתה יודע, המושבניקים, כל מי שגר במושבים נכון יש להם טבעים אחרת ממה שאתה מכיר"?

"אני לא פסיכולוג", עניתי, "אבל יכול להיות"…

"אתה יודע, הם אוהבים מאוד לאכול בשר בבוקר אפילו ביום רגיל, אני בקושי נס קפה מצליח להכניס כמעט כל בוקר, איך הם עושים את זה"?

"אני לא יודע", עניתי שוב, "אני לא מתווכח עם טבעים של אנשים".

ובאמת דבר זה קצת טעון ביאור..

הרי כל המפרשים קוראים לאדם החי עלי אדמות "יצור חברתי", אדם שאוהב שדעתו מעורבת עם הבריות בכל מצב, ואם כן אדם יפגוש ביום יום בפרט ובעיקר בחיים בכלל כל מיני סוגי אנשים שיש להם לפעמים טבעים שונים ומשונים, האם אפשר להתווכח עם זה? אפשר לשנות את זה? זה יכול לפעמים להיות דבר חיובי?

בשביל להבין את כל זה הבה נפתח יחד את פרשת השבוע  (כה,כח):

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב".

רבות מפרשני המקרא עמדו על השאלה הבאה – תגידו משהו כאן לכאורה לא מובן, יצחק אבינו "פחד יצחק", מידת הגבורה, מדבק בגשמיות? אוהב את עשו כי ציד בפיו?

והנה זיכה אותי הקב"ה לראות לכך תירוץ נפלא ביותר שיש בו הרבה מן הדרכים לחיים בדברי בעל ה"שפע חיים" מצאנז זצוק"ל (אוצר פניני החסידות, שנה ב', בראשית עמוד רכז): 

ידוע מכתבו של הרב הקדוש ר' משה לייב מסאסוב זי"ע, שכתב בגודל ענוותנותו, אנכי השפל והנבזה וכו', אם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד ואשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשם יתברך ברוך הוא וברוך שמו מאה פעמים בכל יום אוי לי ואוי לנפשי".

וממשיך הרב:
"ואפשר שבענין הזה הטעה עשו את יצחק וצד אותו, דהנה יצחק הייתה מדתו גבורה פחד יצחק כנודע (זוה"ק ח"אצ צו) ותמיד היה הפחד ממלא את ליבו שמא לא יצא ידי חובתו קמי שמיא, ומירתת תמיד אולי אין מעשיו רצויים לפני השם יתברך, וזה גרם לו לחשוב שיעקב ועשו עובדים את השם יתברך כל אחד לפי דרכו, שיעקב הוא איש תם יושב אוהלים ואינו זז משם כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והוא מודה ומשבח לה' יתברך על כל הטוב והחסד שעשה עימו, ולכן ימלא פיו כל היום תהילות, אך עשו בחר לו דרך אחר בעבודת ה' יתברך, וכדוגמת פחד יצחק, כך גם הוא ירא ומירתת להזכיר שם שמים מחשש שאולי אין הוא ראוי לזה, ומטעם זה הוא גם חושש ללכת אל בית ה' ולהיות יושב אהלים באהל התורה כי חושב לעצמו מי אנוכי שאזכה לעסוק בתורת ה' ולומר לפניו שירות ותשבחות ומגודל המורא אינו יכול לפתוח פיו, וכו'."

יצחק אבינו חשב שהכל הוא ענין של טבע, יעקב איש תם יושב אוהלים, ואילו עשו יש לו דרך אחרת בעבודת ה' אני לא צריך לעזור לו, וכאן הייתה הנקודה נכון שאילו זה היה בימינו כל מי שרק אפשר היה ניגש ונרתם למשימה לעזרה, לא לעוד מישהו, לבן של יצחק אבינו, אך זה הסוד אולי בכל הדבר הזה, זה סוד הטבעים כי לפעמים אדם שואל את עצמו, קחו דוגמא:

"למה מוטי השכן משקה את הגינה שלו כל ערב ב8:00 בערב בדיוק?"

"למה הוא עושה את זה", "

טבע ממש מוזר…"

ואתה לא תלך ותעיר לו על כך כי יצחק בגדלותו גדולת הפחד יצחק ככה הבין, ואם כך הבין כנראה שכך זה היה צריך להיות וזה היה האופן הטבעי שכך צריך לחשוב.

הבה תשמעו מה לימד ר' חיים מבריסק זצוק"ל אבי עולם הישיבות את תלמידיו בסודם של טבעים (ספר שאיפות עמוד רפ"ד):

מעשה היה ברבינו הגר"ח מבריסק זצ"ל שאמר פעם לאחד הבחורים בישיבת וולוזי'ן, איני דורש ממך שתלמד ותחשוב כפי שאני חושב ולומד, אלא אני רוצה שתלמד ותחשוב כמו שאתה צריך ויכול לחשוב".

ואכן כל תלמידיו של ר' חיים, ר' שמעון שקאפ זצ"ל, ר' ברוך בער ליבוביץ זצ"ל בעל ה'ברכת שמואל', ר' נפתלי טרופ זצ"ל בעל חידושי הגרנ"ט, ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל בעל ה"אבן האזל", ר' אלחנן וסרמן זצ"ל, בעל "הקובץ שיעורים" ועוד, כולם למדו מר' חיים, אבל כל אחד ואחד חידש נתיב ודרך חדשה בלימוד התורה.

וזוהי העבודה שלנו, שנזכה לעמוד על סוד הטבעים שלנו, כל אחד וסודו שלו.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב לרפואת והצלחת כל חולי עמך בית ישראל!

ובכללם להצלחת חיילי צה"ל הנלחמים בעזה הי"ו

ולעילוי נשמתם של כל הנופלים הי"ד.

ת.נ.צ.ב.ה